החלטה בתיק בש"א 174721/04

החלטה זו ניתנת בהמשך לדיון אשר התקיים במעמד הצדדים במסגרת כתבי התנגדות לביצוע שטרות אשר הוגשו בשני תיקי הבש"א הנ"ל. מדובר בשיקים מס' 5466742 ע"ס 72,000 ש"ח מיום 26/02/04 ומס' 5466743 ע"ס 72,000 ש"ח מיום 26/02/04 נשוא תיק בש"א 175309/04 ושיקים מס' 5466736 ע"ס 72,000 ש"ח מיום 11/11/03 ומס' 5466737 ע"ס 72,000 ש"ח מיום 11/11/03 נשוא תיק בש"א 174721/04.

הדיון בשני התיקים הנ"ל אוחד בעקבות החלטת כב' סגה"נ השופט ד"ר ק.  ורדי מיום 6/9/04.

המבקש 1, מר אמיל שוורץ הגיש תצהירים בתמיכה לכתבי ההתנגדות הנ"ל, תצהירים דומים בהם הצהיר כדלקמן:

1.       ביום 1/6/04 בוצע בבית המבקשים עיקול מיטלטלין והוצאתם לפי צו כינוס נכסים בתיק הוצל"פ מס' 26-06830-04-9, בעת ששהו ברומניה.

2.       המשיב הינו מלווה בשוק האפור והמבקשים עוסקים בין השאר בעתיקות כאשר קודם ליום 31/12/97 קויימה שותפות בינם לבין המשיב בעסקי עתיקות.

3.       על פי הסכם השותפות רכשו המבקשים סחורה בשווי 200,000$ כאשר הוסכם בין הצדדים כי ישלמו למשיב סכום זה באמצעות תשלומים חודשיים בסך של 5,000$ כ"א החל מיום 1/02/98 ועד ליום 1/6/01 ללא ריבית.

4.       בעקבות זאת נמסרו למשיב 10 שטרי ביטחון ע"ס 72,000 ש"ח כ"א.

5.       שולמו בנוסף ל- 10 השיקים הנ"ל  30 תשלומים בסך של 12,500 ש"ח כ"א. העתקי השיקים והסכום המדוייק ימסרו לבית המשפט במועד הדיון בהתנגדות מאחר ולוקח זמן לקבלם מהבנק והם לא היו זמינים בעת הכנת כתב ההתנגדות.

6.       בנוסף לאמור לעיל שולמו למשיב 2 תשלומים, אחד ע"ס 325,000 ש"ח והשני בסך של 128,000 ש"ח בין יום 26/12/00 ליום 1/1/01 בעקבות נטילת הלוואה מבנק הבינלאומי ע"ס 500,000 ש"ח כאשר השיקים הנ"ל הוסבו לטובת המשיב והוא פרע אותם.

7.       סה"כ שולמו למשיב 828,000 ש"ח כאשר על פי הסכם השותפות התחייבו לשלם סך של 720,000 ש"ח בלבד ועל כן כל הסכום שולם בתוספת ריבית לא חוקית שגבה המשיב בניגוד להסכם ובניגוד לחוק הלוואות חוץ בנקאיות.

8.       הסחורה שעוקלה במסגרת הליך כינוס הנכסים אינה כולה הסחורה אשר נמכרה במסגרת הסכם השותפות הנ"ל אשר נערך בין הצדדים לפני כ- 7 שנים וכאשר המשיב הצהיר בתצהיר אשר הוגש בתמיכה להליך הכינוס כי לא קיבל כל תמורה בגין השיקים.

9.       המשיב עצמו הודיע למבקשים כי השיקים נשוא ההליך אבדו לו, ולאחר מכן סיפר כי באו ממע"מ ולקחו אותם ואח"כ טען כי הם נלקחו על ידי מס הכנסה והמוסד לביטוח הלאומי וזאת על מנת לקבל מהם תמורה בגין שיקים חליפיים בנוסף בסך 453,000 ש"ח.

המבקש 1 נחקר במסגרת חקירה נגדית על תצהירו ובמהלכה נשאל האם הוא חייב כספים למשיב והוא השיב כי הוא אינו יודע, צריך לעשות חשבון אולם לפי חשבונו המשיב חייב לו כספים.

המבקש נשאל הכיצד במסגרת הליכים אחרים לא טען כי המשיב חייב לו כספים והוא ענה כי הוא לא ערך חשבון אז וכי גם לא ידע מדוע לא אמר זאת קודם לכן במהלך הדיונים.

המבקש נשאל האם השיקים נשוא כתבי ההתנגדויות הינם שיקים אשר שולמו על חשבון החוב לפירוק השותפות והוא השיב והעיד "מדובר בשיקים אשר נמסרו לביטחון ללא תאריך". המבקש הוסיף והעיד כי שילם בסוף 828,000 ש"ח כאשר היה אמור לשלם 720,000 ש"ח עפ"י ההסכם והשיב כי המשיב עוסק בגבייה ולוקח ריבית קצוצה, למרות שטענה זו לא נכללה בתצהיר.

עוד בחקירתו, בין השאר, טען כי רכש את החנות בטרם הכיר את המשיב, וכן כי ייתכן שלווה כספים מחיים אוחיון, משה שמואלי או רוני קדוש, חבריו של המשיב מהשוק האפור. 

בסיכומי ב"כ המבקש נטען כי המבקש הצליח לתאר הגנתו ממנה עולה כי החוב בסך 720,000 ש"ח הוחזר למשיב בסדרה של 30 תשלומים, כאשר צורפו אסמכתאות לכך המעידות על תשלום במזומן.

ב"כ המבקש הוסיף וטען כי המבקש להראות כי השיקים נשוא הבקשה ניתנו כבטחון, מאחר וכל השיקים פרט לשיקים אלה, נשאו ציון של התאריך.

לגבי הבאת 30 השיקים לגביהם נשאל המבקש בחקירתו, נטען כי יש לזכור כי מדובר בהליך של רשות להתגונן, וכי בשלב זה אין צורך בהבאת ראיות, כאשר כמות עצומה של ראיות קיימת להוכחת גרסת המבקש.